סכסוך מילולי במרשתת על רקע קמפיין בחירות מקומיות, סיפק קביעות מענינות בתחום דיני לשון הרע בפלטפורמות המקוונות של הרשתות החברתיות.
האם להטיח באדם כי הוא מפעיל חשבון פיקטיבי ברשתות החברתיות זו הוצאת דיבה? בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופטת מימון שעשוע) קבע שהתשובה לכך שלילית, בנימוק כי שימוש בפרופילים בדויים שנועדו לקדם מסע בחירות של מועמד פוליטי אינו נתפס בציבור כמעשה אסור או בזוי, אלא כצינור פרסומי לגיטימי.
עוד נקבע בפסק הדין כי מילות גידוף והשמצה ב"שפת השוק" כגון "בבון", "מצחצח נעליים", "ספארי" ו"חולת נפש", אינן מילים שיגרמו לייחוס תכונות שליליות או להשפלה בעיני הקורא הסביר, "יותר משקללות המוחלפות בין נהגים במריבה בכביש יעשו כן".
לעומת זאת, אמירות בוטות בעלות אופי מיני המופנות כלפי אישה נשואה במטרה ללעוג לה ולבעלה, ולייחס לה שניהלה קשר אינטימי או בלתי הולם, מהוות השמצה בוטה הפוגעת ביושרתה ואף בכבודו של בעלה.
בית המשפט דחה טענת הנתבע כי שיתוף פרסום הדיבה ברשת במסגרת פוסט המגנה את הדברים על ידי בנה של התובעת העצים את הנזק, וקבע כי "לא היה כל מקום שהתובעת ובני משפחתה יכופו ראשם וייאלמו דום כדי לאפשר למי השופכין ששפך הנתבע לזרום לביבים באין מפריע".
בקביעת גובה הפיצוי שעמד על 50,000 ש"ח + 20,000 ש"ח הוצאות, פירט בית המשפט כי מחד, התחשב בחומרת ההשמצה ובזדון שבפרסומה, בחשיפתה לעשרות אנשים ובסירובו המתמשך של הנתבע להתנצל על כך, ומאידך, התחשב ב"יחס הספקני בו קורא סביר מתייחס למהימנות פרסומים שלשונם נמוכה ומגדפת והקשרם הוא ויכוח פוליטי מתלהם".
בית המשפט לא ראה מקום לחייב את הנתבע להתנצל "שכן הלכה היא כי אין משמעות להתנצלות אלא אם היא כנה ומרצון חופשי".
כמו כן נקבע כי בנסיבות העניין ובחלוף הזמן גם לא תהיה לתובעת ומשפחתה תועלת בחיוב הנתבע לפרסם "תיקון" שרק עלול להדהד את ההשמצה באופן עקיף.
תא (פ"ת) 18955-07-18 ברוורמן נ' כברה